166 ׀ פרק י עבור אחמד, התשובה פשוטה . הוא מעוניין להעניק לאשתו ולשני ילדיו חיים טובים . באילת הוא מקבל שכר גבוה פי חמישה משהוא היה יכול לקבל בעבודות הזמינות בפניו בירדן, והוא אפילו לא מבין איך מישהו יכול לסרב להצעה כזו . הוא מציין שאם היתה לו משכורת דומה בירדן, מובן שהוא היה עוזב את אילת . אך בכלכלת ירדן של 2 היום, הדבר איננו אפשרי . הסיפור של אחמד מתחיל בשנת 2014 , אז החליטה ממשלת ישראל לאפשר את העסקתם של עד 1,500 עובדים ירדנים במלונות באזור אילת . בהחלטה נקבע כי העובדים הירדנים יעזבו את ישראל בתום כל יום עבודה, וכי המכסה תופסק אם האבטלה באילת תעלה 3 באמצע 2018 החליטה הממשלה להעלות מעבר ל - 5 . 7 אחוזים . את המכסה המְרבית של העובדים הירדנים ל- 2,000 . ההחלטה לא זכתה להדים נרחבים בתקשורת, אך סימלה שיש מישורים שבהם היחסים משתפרים, אף שנראה כי במישור המדיני היחסים עם ירדן 4 מתדרדרים . על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, המכסה הקודמת של 1,500 העובדים מומשה במלואה . נוסף על העובדים הללו, קיימת העסקה מצומצמת של 300 עובדים ירדנים גם בתחומים אחרים — בנייה, תעשייה וחקלאות — שהעסקתם עוגנה בהסכ...
אל הספר