348 הילה לוי ויעל אידיסיס מבוא החשש מפני עברייני מין קיים שנים רבות, אבל רק לקראת שלהי המאה הקודמת החלה להתעורר המודעות החברתית למניעת ביצוע עבירות מין . לנוכח מעשי אלימות מינית שהסעירו את דעת הקהל, ובפרט עבירות מין אלימות שקורבנותיהן הם ילדים, חזרה ועלתה הדרישה לטפל בעברייני מין לשם הפחתת מסוכנותם והפחתת הסיכון שיחזרו ויפגעו בעתיד ( Helmus et al . , 2013 ) . כמענה לצורך לטפל בתופעה של עבריינות מין, יושמה במדינות מערביות רבות גישה שמשלבת ענישה וטיפול קוגניטיבי- התנהגותי, שהוכחה כיעילה במחקרים רבים ובספרות המקצועית ( 2017 , . Blattman et al ) . בישראל נעשו שני מחקרים שבחנו את יעילות הטיפול בקהילה ( אידיסיס ושחורי- ביטון, 2014 ; שחורי- ביטון, 2014 ) , אבל אין בישראל מחקרים שבחנו את יעילות הטיפול בעברייני מין במסגרת מאסר . המחקר הנוכחי בחן יעילות של טיפול במסגרת קבוצה ייעודית לעברייני מין בחטיבה לפסיכיאטריה משפטית ( מב"ן ) , על ידי הערכת הפוטנציאל לרמת המסוכנות העתידית של כל מטופל . זאת, על בסיס פרוטוקול מפגשי הקבוצה, סיכום הטיפול על ידי מנחי הקבוצה והערכות מסוכנות לפני תחילת הטיפול, במהל...
אל הספר