מודל לטיפול ושיקום עוברי חוק מכורים לסמים

68 ענת זליג ושבי אהרון מבוא הפרעת שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ( להלן : הפרעת שימוש בחומרים ) מוגדרת כ"מקבץ של תסמינים קוגניטיביים, התנהגותיים ופיזיולוגיים שמצביעים על כך שאדם ממשיך לצרוך חומר למרות קיומן של בעיות שקשורות לשימוש בחומר" ( 2013, 5, - American Psychiatric Association, DSM p . 483 ) . מדריך האבחון מציין כי ההפרעה מופיעה בטווח רחב של חומרה, החל מהפרעה קלה ועד חמורה, שמתבטאת בכך שהתנהגות האדם עונה על שישה ויותר קריטריונים ( מרשימה שכוללת 11 קריטריונים לאבחון ) . המילה "התמכרות" ( addiction ) אינה מופיעה כאבחנה ב 5 - DSM , למרות שכיחותה הרבה בספרות לציון בעיות חמורות של שימוש שגרתי וכפייתי בחומרים . המדריך מעדיף את המילה הניטרלית והמתייגת פחות של "הפרעת שימוש בחומרים" כדי לתאר את הטווח הרחב של ההפרעות האלה, מצורה קלה ועד לצורות החמורות והכרוניות שכרוכות בחזרה לסמים ( relapse ) ונטילת סמים כפייתית שמזוהות עם "התמכרות" . בשנת ,2019 כ- 35 מיליון אמריקאים בגילאים 12 ומעלה דיווחו על שימוש בחומרים בחודש שקדם לסקר, ו- 20 מיליון דיווחו על הפרעת שימוש בחומרים ( 2020 SAMHSA, ) . בישראל,...  אל הספר