3 עיצוב המדיניות של בריטניה במזרח התיכון בתום מלחמת העולם השנייה

58 צבי גרינברג בריטניה במזרח התיכון באותה תקופה יש אפוא לראות בהקשר להשקפתם של בכירים בממשלה לגבי צרכיה האימפריאליים של בריטניה . היטיב להגדיר זאת כבר ביוני 1943 השר לענייני ייצור אוליבר לייטנטון ( Lyttenton ) . לדידו, חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון - ובמיוחד חשיבותה של ארץ ישראל - לצרכיה של האימפריה הבריטית ברורים כשמש . הוא התייחס לחיפה, הנמל העיקרי של מזרח הים התיכון, עם בתי הזיקוק שבה, לצינור הנפט מעיראק ולבסיסי האוויר בלוד וברמלה . עוד התייחס לקו הרכבת ולדרכים דרומה, לכיוון מצרים, העוברות דרך תעלת סואץ - כולן חוצות, יוצאות או מסתיימות בארץ ישראל . לכן, טען לייטנטון, על בריטניה לשקול את המשך השליטה על ארץ זו לאחר המלחמה, 93 וביסוסה למשך זמן לא מוגבל באמצעות כוחות צבא משמעותיים . בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הסתמנה מדיניות בריטית שעיקרה חזרה למדיניות החלוקה שהומלצה בשנת 1937 על ידי וועדת פיל ( Peel Commission ) . ביולי 1943 מונתה על ידי קבינט המלחמה ועדת שרים בראשות השר לענייני פנים הרברט מוריסון, שעליה הוטל לבחון את המצב בארץ ישראל ולהציע מדיניות ארוכת טווח . בכתב המינוי לוועדה...  אל הספר
רסלינג