| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 53 ההופעה הפומבית הראשונה שבה הושמעה קריאה ברורה וחד-משמעית לברית-המועצות ולגרורותיה, לאפשר את חופש העלייה, התקיימה ב- 21 במאי 1950 בקיבוץ אפיקים בחגיגות מחצית יובלו . ראש-הממשלה דוד בן- גוריון הצהיר בנאומו כי מדינת ישראל לא תוותר על זכותם של יהודי ברית-המועצות לממש את העלייה ולהצטרף לאחיהם בבניית הארץ . המקום והעיתוי נבחרו לא בכדי – שמו המקורי של קיבוץ אפיקים היה "קיבוץ השומר הצעיר מססס"ר", ורבים ממייסדיו וחבריו עלו בעצמם מברית-המועצות במרוצת שנות העשרים והשלושים . ניצול השלד של "המוסד לעלייה ב'" דבריו של בן-גוריון הניעו תהליך חשיבה ארוך, שאת סופו אנו רואים ברשומה ביומנו משלהי 1951 שאוזכרה לעיל . כבר ביוני ,1950 גורמים שונים, בהובלת שר החוץ משה שרת, החלו לבחון אפשרויות לפעולה חשאית בקרב היהודים במדינות הגוש המזרחי – שתאותת לאותם היהודים, ובפרט לפעילים הציוניים, כי מדינת ישראל לא נטשה אותם . יש לציין כי מחשבות דומות, על אודות פעילות ישראלית ממלכתית מרוכזת למען הצלת היהודים, הועלו לא רק כלפי יהודי מזרח אירופה . גם מצבם של יהודי ארצות ערב גרם לדאגה רבה...
אל הספר