שמש עם תלתלים שחורים

168 ותסיל ְֶ ווב בשונה מהלידה עצמה, החד – פעמית, מנסה לחזור לנקודת ההתחלה שוב ושוב ולהבין מבחוץ ומבפנים איך זה קרה . בסיפור המדומיין הזה יש גם קורטוב של אמת . אמי מספרת שבלידתו של אחי הקטן, כשהיא די מותשת וקרובה כבר ללדת, היא נזקקה לעזרתה של האחות, וזו באדישותה דחתה את בקשת העזרה לאחר שהביטה בטפסים על ארץ הלידה של אמי, ואמרה בלי להתבלבל : "כל הפרסיות עצלניות . " לפני כמה שנים היה טרנד בפייסבוק של קבוצות זיכרונות ילדות לפי אזורי מגורים . קמה קבוצת פייסבוק של שכונתי — כפר שלם בדרום תל אביב — ומאות אנשים הצטרפו . הכרתי את חלקם, בעיקר בני דורי, בשמות או בפנים או את בני משפחתם . הנוסטלגיה המתקתקה השפיעה על הכול . הועלו תמונות בשחור לבן של השיכונים והרחובות כפי שנראו בשנות השבעים והשמונים, וזיכרונות הציפו אותי, בדומה לאחרים בקבוצה . הוזכרו כל מיני אנקדוטות שונות — מוכרי מתיקה מבוגרים, מוכר הביצים עם הפעמון, מוכר נפט לתנורים, המכולת השכונתית, משחקי הילדות . הועלו על נס הפשטות, החברות, השכנות הטובה, וההסתפקות במועט כערך נפלא שהלך ואבד עם השנים . . . החוויות הקשות של השכונה נותרו מאחורי הקלעים ...  אל הספר