אמןוב אְילְל 139 הפסקת לימודים . אבי נעמד מולי ואמר לי : "אם את נוסעת לאוניברסיטה היום, אז כדאי שתמלאי טופס בקשה למעונות," ובכך נפתר העניין . בתקופת הלימודים באוניברסיטה החמרתי עם עצמי, הקפדתי לשמור על צניעות ולא התחברתי עם גברים . דחיתי כל ניסיון מצד הגברים להתקרב ולהכיר אותי . החיים שלי באוניברסיטה היו ממוקדים אך ורק בהצלחה בלימודים, זאת מאחר ש"הזדהיתי" עם המסר שקיבלתי הן מהבית והן מהחברה הערבית – הדרוזית הכפרית, שכדי להשיג השכלה גבוהה, אני חייבת להוכיח שאני שומרת על עצמי . בעיקר כדי להוכיח לאנשים בכפר, במיוחד לאנשי הדת, "שאפשר לתת את ההזדמנות לבנות להגיע לאוניברסיטה, ולהשיג השכלה . " במהלך לימודי התואר ראשון הכרתי בעיקר סטודנטיות דרוזיות, ואף גרתי בדירה אִתן . שלוש שנים רצופות למדתי באוניברסיטה, גרתי במעונות, אך מעבר לאוניברסיטה ולמסלול האוטובוס לא הייתי בשום מקום בחיפה . היו הרבה דברים שחרו לי מתקופת הלימודים לתואר הראשון . כאב לי שהייתי בהלם אקדמי ותרבותי, והכעיס אותי שהמזכירה לחוג ללשון עברית דיברה לסטודנטיות הערביות ואליי בצעקות ובגסות רוח, בכל פעם שפנינו אליה בכל סוגיה שהיא . ו...
אל הספר