משה שוקד 266 אסאמר שבהרי האטלס . בין המבקרים את העבודות האנתרופולוגיות המוקדמות של בני דורי יש המתארים אותן ) לחיוב ולשלילה ( ככתיבה "מגויסת", ציונית . ואמנם, חוקרי העיירות והכפרים החדשים שקמו בשנות ה – 50 בפריפריה היישובית ראו בהם את עידן הבריאה של האפוס הישראלי, של חלוצי "כיבוש השממה", מגשימי מיזוג הגלויות, חיילי גיבוש התרבות הישראלית . נוח להתרפק על תקופה זו על אף קשייה ואכזבותיה בדומה לאפוסים לאומיים אחרים של אומות, שבגרותן השאירה מאחור תקופות של בראשית המפיקות נוסטלגיה לעבר הרואי, על אף הצללים הרבים שנבלעו ברקמתו . החברה הישראלית של שנות ה – 2000 אינה דומה ולו במעט לזו של שנות ה – 50 וה – 60 של המאה הקודמת . חזון מיזוג הגלויות והקמת חברת מופת נראו ברי – השגה למנהיגי הדור וחוקריו . הייתה זו במבט לאחור פנטזיה הזויה או אולי נחישות עיוורת, חסרת מעצורים וחרטות של מנהיגים, אנשי רוח, חוקרים, אזרחים מן השורה ומהגרים תמימים, פליטי שואה מאירופה ובני קהילות עתיקות שעקרו לכאן מרחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה . ישראל של ימים אלה בטוחה בכוחה הצבאי והכלכלי, מפולגת באמונותיה, מפוצלת בהון האנושי וב...
אל הספר