מסע אנתרופולוגי 69 בשבוע במרכז ואף מחוצה לו ) למשל בכנסיות שאירחו אותם באחד האולמות מתוך כוונה לעזור להם "לחזור למוטב" ( . לא הייתה מחויבות להתבטא מעבר להצגה עצמית — הזדהיתי בשמי ובמקצועי וסיפרתי על היותי בשבתון ועל קשריי עם בית הכנסת של הקהילה ההומוסקסואלית . יצרתי קשרי היכרות עם כמה משתתפים אבל לא פיתחתי יחסים אלו מעבר לזמן המפגשים ולארוחות הערב במסעדה קרובה, שאליה המשכנו תכופות לאחר שתי שעות המפגש . אחד מחברים אלו, סוציולוג בהשכלתו, התקרב אליי במיוחד . הנחתי שהסימפטיה ההדדית בינינו דורבנה בשל הקרבה המקצועית שלנו . להפתעתי ולצערי התברר לי שנדרשו כמה חודשים עד שהבין שאני עורך מחקר . יום אחד "ירד לו האסימון", בשפה המקובלת במקומותינו, כאשר הבחין כנראה מסגנון התעניינותי בנושא מסוים שאיני משתתף תמים ופרץ בשאלה בטון המשלב תדהמה וכעס : "אתה עושה מחקר ? " לתשובתי הישירה הגיב במילים שלא יכולתי לשכוח זמן רב : "אני חש נבגד ! " . התקשיתי להבין כיצד לא קלט הרבה קודם, ולו רק מתוך המידע על פרסום מחקרי בבית הכנסת של הקהילה ההומוסקסואלית ונסיבות שהייתי בניו – יורק, שלהצטרפותי לקבוצה יש ממד מחקרי . אב...
אל הספר