1 המתוכנן והמקרי בבחירת שדות מחקר אתנוגרפיים

משה שוקד 20 6 חשתי צורך לברר לעצמי ולאחרים במקצוע את באנתרופולוגיה . חוויותיי כחוקר בקרב בני עמו ומולדתו . עם זאת, כמי שרכש את מיומנותו במחלקה בריטית, חשתי שלא השלמתי את מלוא ההמרה לאישיות האנתרופולוג כל עוד לא התנסיתי בחוויית מחקר "האחר" האולטימטיבי שאיננו קשור בצורה כלשהי לחברת המוצא שלי . היה זה תהליך הדרגתי שהוביל אותי להגשמת "המהפך" לקראת חקר "האחר" — הזר . לא קסם לי לשכלל את זהותי המקצועית בחיפוש שדה מחקר בעולם השלישי . למען האמת, קוננו בי ספקות ביחס ליכולתם של אנתרופולוגים רבים לרכוש שליטה טובה דיה בשפות של שבטים אקזוטיים רחוקים באופן המבטיח את הוכחת האוטוריטה האתנוגרפית המצופה בדיווח מהימן על אורחות חיי החברה והתרבות שבהן צפו . מתוך הכרה במגבלות היכולת שלי לרכוש בקלות שפות זרות השתדלתי לחקור אנשים שיכולתי לתקשר אתם ישירות, ללא עזרת תיווך של מתורגמנים . כפי שהתרחשו הדברים, יציאתי אל מחוץ לשדות המחקר הקרובים לחברת הבית בישראל הייתה בהתחלה הרחבה של נושאי התעניינותי בחברה הישראלית . נקודת הפתיחה הייתה סקרנותי הגוברת ביחס לתופעת ההגירה של ילידי ישראל לארצות אחרות, במיוחד לארה"ב . זר...  אל הספר
רסלינג