הישארו ברחם הדלוק

140 בשני המסעות, ואולי לא שב מאחד מהם . זה השיעור : " אֶל . אֶס . דִּ י מוֹרִידִים עִם שׁוּרָה קוֹקָאִין / רְעִידוֹת שֶׁ ל אֶקְסְטָזִי עִם הַרְבֵּ ה מַסְטִיקִים / עָדִיף לִבְלֹעַ אוֹפְּ יוּם מֵאֲשֶׁ ר לְעַשֵּׁ ן אוֹתוֹ / ( . . . ) וּמִשְׁ פָּ חָה . הֲכִי חָשׁוּב זֶה מִשְׁ פָּ חָה" . האם זה השיעור ? מובן שלא . השיעור נרחב ומרהיב וכואב הרבה יותר . דהן מיטיב לתאר את שיכרון האל . אס . די, את החירות המיסטית שהוא חווה גם בלעדיו, את הדמיון שבין פריצת גבולות ההיגיון והנאותוּת הבורגנית שבסמים ובין פריצת גבולות ההיגיון והנאותוּת המוסרית שבמלחמה . "וְרַצְנוּ וּבָכִינוּ וְהִזַּ עְנוּ וְיָשַׁ בְנוּ / וְהִתְפַּ לַּ לְנוּ וְהָיִינוּ וְלֹא שַׁ בְנוּ / וְאָסַפְנוּ אֶת הַפְּ צוּעִים וְשִׁ קַּ רְנוּ לַמֵּ תִים / וְלֹא חָזַרְנוּ הַבַּ יְתָה" ; "וְעִשַּׁ נּוּ וְנִדְלַקְנוּ וְרָקַדְנוּ / וְיָשַׁ בְנוּ וּמָחַקְנוּ וּפָחַדְנוּ וְעִשַּׁ נּוּ / ( . . . ) וְנִגְמַרְנוּ וְאָסַפְנוּ אֶת הַפְּ צוּעִים / וְחָזַרְנוּ הַבַּ יְתָה" . דהן גם מתאר את המחיר שמשלמים על שתי דרכים אלו ואת סופן הבלתי נמנע בעפר . במלים אחרות, ...  אל הספר