פואטיקה, כתב הגנה

86 ללא השוואה, השירות הצבאי, מלחמת לבנון, הכיבוש . אלה ואלה מפורטים בכמה שירים ארוכים, אקספרסיביים וחזקים מאוד, אבל גם מתומצתים ומתכנסים באופן חד והולם אל שפה המאבדת כביכול את יכולתה הפיוטית . "רַכֶּבֶת, סַבּוֹן, גַּז, מַחֲנֶה / מיין קינד, מיין קינד" — זוהי "תמצית המילון העברי השימושי לדורות האחרונים", לפי עצמון . וזה המילון הארוך יותר : "רוֹסָ"ר . יָמָ"ח . שַׁכְפָּ"צ . קַפְּלָ"ד . / רָסָ"ר . דָּגְמָ"ח . אַבָּ"ךְ . גָּשָׁ"ח . ( . . . ) זַרְחָן . נָפִיץ . נוֹתֵב . וְחָ"ש . / פָּגָז . רִמּוֹן . מוֹקֵשׁ . מִצְרַר . ( . . . ) בִּנְיָן עָרוּף / חַיָּל שָׂרוּף / אָדָם כָּרוּת / חוֹזֵר שֵׁנִית : מָצוֹר . בֵּיירוּת" ( בשיר "שחזור" ) . את שני המילונים, ובעצם את מצבו של העומד בין שני העולמות, עצמון כמו-מסכם בשורות החזקות החותמות את "קפה חזק, חשבון" : "אֶצְלִי הַסְּכוּם פָּשׁוּט עַד לְהַבְהִיל : / חֶרְפָּה עַד הַצַּוָּאר פְּלוּס פַּחַד נֶטוֹ-נֶטוֹ" . שפתו הספרטנית, היבשה והמדויקת של עצמון נכונה למכלול הנושאים ששירתו עוסקת בהם, אבל היא כמו-נובעת, קודם כול, מאי-הכחשה של המציאות כזירה של מלחמת קיום,...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד