פרק 4 : אשליות אופטיות | 243 2 . ואולם הקיים אובייקטיבית, בדרך הגורמת לפרשנות שגויה של טבעו האמיתי" מומחים בפסיכולוגיה קוגניטיבית התקשו מאוד למצוא הגדרה טובה למונח זה . על פי הפסיכולוג ריצ'רד גרגורי ( 2010 - Richard Gregory,1923 ) שעסק רבות בחקר אשליות, יש הבדל גדול בין האופן שבו המדע מסביר את המציאות האובייקטיבית 3 לבין האופן שבו אנו תופסים אותה . על כן הגדרת אשליה כתפיסה השונה מהמציאות האובייקטיבית עלולה להוביל לתוצאה המגוחכת שעל פיה כמעט כל תפיסה היא אשליה . בשל כך הציע גרגורי להגביל את השימוש במונח 'אשליה' למידע המתקבל דרך החושים וסוטה בשיטתיות מהמידע המתקבל במדידה פשוטה בכלי מדידה כמו סרגל, פוטומטר, שעון וכדומה ( Gregory, 1997 ) . אם בדרך זו או אחרת מערכת הראייה מעורבת באשליה ומִבחינה חזותית תופסת את התמונה הנצפית שלא כמו כלי מדידה, זוהי אשליה אופטית ובשמות אחרים : אילוזיה אופטית, תעתוע ראייה, אילוזיה ויזואלית . אשליות אופטיות תעתעו בנו מאז ומעולם . למשל, הן איור 1 אשליה אופטית על 4 מטבע עתיק גרמו לבני האדם להאמין שהשמש נעה בשמיים בכל יום מחדש, ושהירח עוקב אחריהם בלילה . באחת מעבו...
אל הספר