פרק 1 : תבונה מרחבית | 19 הראשי בקובייה גדול מכל צלע שלה, בסיסי הגליל חופפים זה את זה ) . שילוב המידע המתקבל מתהליכי החישה ומתהליכי השכילה הקוגניטיבית ( שכילה שיש בה יכולת הנמקה ) נעשה באופן לא מודע, ואי אפשר להפריד ביניהם . כשאדם מתבונן בשני גופים וקובע שנפח גוף אחד גדול מנפח גוף אחר, הוא מכיר את הגופים ואת מושג הנפח, וגם משתמש בתכונותיו הגאומטריות של הגוף כדי לקבוע אילו גורמים משפיעים על הנפח . לטענת צברי וקובלר, תפקודים מורכבים של יכולת מרחבית מושפעים מידע של מושגים ומידע של חוקים מתמטיים . ידע מושגי מקנה לאדם שפה שבאמצעותה יוכל לתקשר עם אחרים ; ידע של חוקים ( כמו משפטים מתמטיים ) מקנה לאדם כלים חיוניים לביצוע תהליכים קוגניטיביים ותהליכים של עיבוד מידע . לפיכך בהגדרות הקיימות של יכולת מרחבית אין די ביטוי לידע של האדם, המשפיע אף הוא על ההבנה של המרחב . חיזוק לטענה זו נמצא בספרו של ארנהיים ( 1986 Arnheim, ) . בפרק A Plea for Visual ״ Thinking״ קובע ארנהיים כי טועים הפסיכולוגים המפרידים באופן דיכוטומי בין תפיסה מרחבית לשכילה קוגניטיבית, מכיוון שלתהליך החשיבה המרחבית נחוצות שתי יכולות א...
אל הספר