אוצֵר-גרילה 60 שהן האוצר / ההיסטוריון והן הקרטוגרף מחויבים ל"מקרא" מקדמי, משמע להחלטה מה תייצג המפה שייצרו . האם מפתו של הקרטוגרף תייצג טופוגרפיה כללית של הרים, עמקים ונחלים ? או שמא היא תייצג כבישים, יישובים בלתי מוּכּרים ? אפשר, כפרים פלסטיניים הרוסים ? ובאשר לאוצר / היסטוריון של האמנות, האם הוא ממפה איכות אמנותית או תיאור מצב ? במילים אחרות, האם הוא מצביע רק על פסגות אמנותיות, או שמא הוא חש מחויב לייצג את המורכבות הדינאמית והמולטי-טופוגראפית של המרחב האמנותי ? בתחום הפיסול הארצישראלי המוקדם, לדוגמא, כלום יסתפק ההיסטוריון בתיעוד הישגי אברהם מלניקוב ( “האריה השואג״ ) , בתיה לישנסקי ( אנדרטת כפר-יהושע ) וזאב בן-צבי ( אנדרטת משמר-העמק ) , או יחוש מחויב גם לשורה ארוכה של פסלים ופסלות שעלו מגרמניה בשנות השלושים, כמו גם לאהרון פריבר, משה ציפר, דוד פולוס ורבים נוספים שפעלו כאן בצנעה אף כי באיכות, ועבודותיהם הוצגו באוצרותי בתערוכת “ראשית הפיסול הארצישראלי״ ( מוזיאון הרצליה, 1992 ) ? אמנם, ההפרדה בין תיאור מצב לשיפוט ערכי היא מלאכותית בחלקה . שהרי הן במיפוי האיכות והן במיפוי השדה בפועל, ההיסט...
אל הספר