פרק חמישי על התפיסה התודעתית של ההיסטוריה ועל מקורותיה

8 | הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ׳יק, ד ככל הנראה הסיבה לכך שהתפיסה הבשלה של הקהילתיות הופיעה בשלהי שנות השישים ובמחצית הראשונה של שנות השבעים . החיבור ״צמיחתו של האדם המוסרי״ מציג את הדיון הבשל ביותר של הרי״ד בהיסטוריה . בפרק זה נעסוק בזיקה של הקהילתיות לתודעה ההיסטורית . לאחר שנבחן את גישתו של הרי״ד נברר את הרקע האפשרי להתרקמותה בהגות הציונית הדתית . לא ייתכן שהרי״ד עשה מהלכים משמעותיים בדרכו האישית, כמו המעבר מאגודת ישראל לנשיאות המזרחי ופרסום דרשות ציוניות ( ״קול דודי דופק״, פיר דרשות [ יידיש ] , ברוקלין תשכ״ז ; חמש דרשות, תרגם ד׳ טלזנר, ירושלים תשל״ה ) , ללא הידרשות למשמעות ההיסטוריה . ההגות הציונית הדתית המשמעותית על ההיסטוריה התנסחה בכתביו של ד״ר אוסקר ישעיהו אביעד ( וולפסברג ) , שהתרקמה כמו ראשית הגותו של הרי״ד בשנות העשרים בגרמניה, ואפשר שהיא מן המקורות שמהם הושפע הרי״ד . ידוע שדמויות כמו אביעד, אהרן ברט והרב נחמיה צבי נובל השפיעו על צעירי המזרחי בגרמניה . אף על פי שבאותו הזמן לא היה הרי״ד איש המזרחי הוא התרועע גם עם צעירים לאומיים . הגותו של אביעד היא ביטוי מובהק להגות ציו...  אל הספר