246 עמליה זיו גבריותם . אבל מהר מאוד מסתבר שלא מדובר בהתקדמות בתחום הייצוג הקולנועי של לסביות אלא ברגרסיה . מרי-ז'ו היא פשוט לסבית סטריאוטיפית, כשם שלורן הוא בעל סטריאוטיפי ולולי אישה סטריאוטיפית . מרי-ז'ו בסך הכול נוחתת להופעת אורח בפלנטה ההטרוסקסואלית המוכרת, המאוכלסת בגברים אנוכיים ובוגדניים ובעקרות בית נבגדות שזנחו את הקריירה למען האהבה . והופעתה, גם אם היא משנה למראית עין את מאזן הכוחות בין לולי ללורן, אינה משנה באמת את המושגים הבסיסיים של אותה פלנטה : המשפחה הבורגנית ממשיכה להיות היחידה הרלוונטית, ומה שזוכה לאישור בסופו של דבר הם ערכי המשפחה - הגבר לומד להעריך את אשתו, מבין שהילדים הם העיקר בחיים ומפסיק להתפרפר . זה אולי ביוּת הגבר, אבל לאו דווקא שחרור האישה . הדבר המתמיה עוד יותר הוא שמרי-ז'ו לא רק שאינה מאיימת באמת על העולם ההטרוסקסואלי - היא גם נשאבת לתוכו . בתחילה, כשהיא חודרת אל עולמה השבלוני של לולי, היא מסמלת את האופציה האנטי-בורגנית, אופציה של חופש מיני, חופש תנועה - היא משוטטת בדרכים במיניבוס ישן ללא עבודה קבועה וללא התחייבויות, וחופש ממוסכמות - היא מעשנת ג'וינטים, עובדת ...
אל הספר