198 אביבה קפלן חברתיים, האמורים לסייע לו בתפקודו היום יומי, מזינה גם היא את הרגשתו שהוא בבחינת נטל על כתפי קרוביו ומטפליו, וכל זה מבטא ניכור חברתי התורם להסתגרות כללית ולנסיגה . מקובל לקשר את המוות עם סיומם של תפקידים חברתיים ודעיכתם של תהליכים ביולוגיים . חזן ( 1984 ) טוען כי בחברה בת זמננו מקדים המוות החברתי את המוות הביולוגי . רוצה לומר : האדם מאבד את תפקידיו החברתיים וגם חלק לא מבוטל מזהותו התרבותית, הרבה לפני שחייו הגיעו לסיומם הביולוגי . בעקבות זאת נוצר מצב של העדר זהות אישית, עד כדי טשטושה, שמשמעה בין היתר אימה מפני הלא נודע . לזקן בחברה זו אין עוד הגדרות חברתיות, כמו תפקידיו במסגרת עבודתו, מקצועו, קשריו החברתיים והמשפחתיים, יחד עם התמעטות יכולתו התפקודית . כל אלה ועוד מגדירים מחדש את זהותו, או למעשה לא מגדירים אותה כלל . זהו מצב שבו הוא עשוי לשאול את עצמו, "אבל מי אני כעת ? לאיזו קטגוריה חברתית אני עדיין שייך ? " כדי שנבין את מושג המוות כחלק מעולמו של האדם הזקן, נדון בטיבו של המוות החברתי, במשמעותו ובדרכים שנוקטים בני אדם כדי להתמודד עמו . 1 . מוות ותרבות המוות לדעת באומן ( 199...
אל הספר