76 עמית קמה | ענת פירסט נרכש בעזרת דימויים חזותיים אלו . בעזרתם אנחנו יכולות להיות במקום ובזמן אחרים כביכול . לפני חדירתן של הטכנולוגיות לצילום לא הייתה לבני האדם אפשרות להסתמך על מקורות "אותנטיים" שכאלו, והם נעזרו אך ורק במראה עיניים או בציורים ואיורים - שחתימתם של האמנים עליהם רמזה על כך שלא בהכרח הם משקפים נאמנה את המציאות המתוארת בהם - על מנת להתוודע לקבוצות חברתיות אחרות . לרשותם של האירופים, לדוגמה, עמד מגוון צר של אמצעים כדי לדמיין את ה"אחר" מלבד ציורים ( שלעתים קרובות לא היו דומים כלל למציאות שאותה ניסו לתאר ) . בין האמצעים הללו אפשר למנות תערוכות וירידים שנחלו הצלחה כבירה במחצית השנייה של המאה ה – 19 . בירידים הוצגו לראווה "פראים", דהיינו - בני עמים "אקזוטיים" מיבשות מרוחקות . ב"קרקסי חריגים" ( Freak Shows ) , שזכו לפופולריות בארצות הברית, הוצגו לראווה אנשים "חריגים" ו"פגומים" ( נשים מזוקנות, "גמדים", "ענקים", קטועי אברים וכיוצא באלו ) . מיצגים אלו עזרו לכונן את ההבניה של הגזעים והעמים השונים וכן של נשאי סטיגמות מהסוג המכונה 54 כנחותים, כבזויים, כמושאים לרחמים וגם "שיקוצים גופ...
אל הספר