158 חמי בן נון “רוב החברות אינן רגישות עד כדי כך שאי – צדק לכאורה ייבחן מיד ויטופל . שמרנותם של הסדרים החברתיים גורמת בדרך כלל 325 מכאן החשש שאף להתעלמות מוחלטת או חלקית ממחאות“ . הציבור עצמו לא יבדיל בין מרי אזרחי למרד או יחשוב שמדובר ב“עוד מחאה קיקיונית“ . שלישית, עקב מורכבותם של הגורמים המביאים אדם לבצע מרי אזרחי יש קושי להבחין בין המניעים המוסריים לאלו הפוליטיים . לפיכך קשה להבחין בין מרי אזרחי לסרבנות מצפון . רביעית, המדינה, בתי המשפט ושאר המוסדות מבלבלים בין השיקולים אשר צריכים לעצב את יחסה של המדינה לסרבנים לבין השיקולים שאמורים להנחות את הסרבנים עצמם בעת שהם מסרבים או את חשיבתם טרם מעשה, והם סבורים בטעות שהסרבן צריך לנהל דיאלוג עם עצמו בשאלת סירובו כאילו 326 סרבני מצפון, למשל, המבקשים להפר היה השופט של עצמו . הוראה, רשאים לבקש מהמדינה שתשחרר אותם מביצוע ההוראה הפוגעת במצפונם לא על יסוד רצונם שתסכים עם הוראות מצפונם הספציפי, אלא על יסודו של עיקרון כללי שלפיו ראוי למדינה 327 כלומר השאלה היא להכיר בכך שאזרחיה יחיו על פי מצפונם . 328 - אלא שאין זה ברור ביחס לגבולות הזכות לסירוב מצפ...
אל הספר