פרק יד

546 מסכת יבמות פ ר ק י ד אליה, ומשמע שסוברת שחרש מוציא ברמיזה, כדעת חכמים, ואינה מזכירה את הקפיצה . במשנתנו החרש שנשא פיקחת נישואיו תקפים, משום שיש לו קניין במטלטלין . ופיקח שנשא חרשת – לקניין קידושין נדרשת הסכמת האישה . מן הסתם מדובר כאן במקרה התדיר של נישואי בוגרת ולא במקרה שאביה מקבל את קידושיה, שאז הקידושין תקפים ללא פקפוק . אם רצה יוציא ואם רצה יקיים – אם החרש רוצה הוא רשאי להמשיך לקיים את אשתו, ואם רוצה הוא לגרשה הרשות בידו . המשנה אינה מפרטת האם הוצאה זו היא בגט, או אולי רשאי הוא להוציאה ללא גט, כיוון שהנישואים אולי אינם שלמים . מבחינה מילולית המשנה סובלת את שני הפירושים, אבל סביר שהגירושין צריכים להיות בגט, ונדון בכך במשנה הבאה . כשם שהוא כונס ברמיזה כך הוא מוציא ברמיזה – משנתנו רומזת למשנת גיטין שצוטטה, שהחרש מקדש ברמיזה, ומסיקה שהוא מגרש ברמיזה . סביר שהכוונה היא שהוא ינחה ברמיזה את הסופר לכתוב לה גט, ויתנו לה . המשנה מניחה שהנישואים הם מסופקים משום שאחד הצדדים אינו בר דעת מספקת ובטוחה, ועל כן די גם בגירושין באותה רמה . אבל לפי עמדת הבבלי ( גיטין נט ע"א ) , שחרש רשאי לצוות על...  אל הספר