234 אריה קיזל הביאו את מתנגדיו להחריף את הוויכוח ולטעון טענות שונות ומגוונות, אשר נעות על פני כמה צירים . ציר הביקורת הראשון : שיסוע הזהות הישראלית הציר הראשון מכיל את הטענה שהנרטיב המזרחי החדש משסע את הזהות הישראלית הקיימת, וכי זהות זו כבר הובנתה ואינה אשכנזית ביסודה, אלא 218 הפכה כלל – ישראלית ברבות השנים . על פי טענה זו, ישנה רוח ישראלית אשר מייצגת גם את מה שכינה אילן גור – זאב "המצב הישראלי", ולפיכך ערעור על אותה הרוח ועל אותו המצב נעשה בשם פוסטמודרניזם רלטיביסטי, אשר מוליד למעשה "אידיאולוגיה של צלקת" ( אוחנה 1998 : 43 ) . הנרטיב המזרחי החדש, כך נטען, אינו מכיר בזהות הישראלית של מזרחים ומפעיל כלפיהם דכאנות מהופכת, שהיא תוצר של עמדה פוסט – קולוניאליסטית, בכך שהוא קובע שהם לכודים במצב של כניעה למציאות שעוצבה בידי אשכנזים והשכיחו מעצמם את זהותם המזרחית . אניטה שפירא מטילה ספק בטענה היסודית שלפיה ההתחברות אל תמונת העבר ה"הגמונית" היא בעייתית, מכיוון שספק אם המהגרים רואים בה תמונת עבר ששייכת להם . כדוגמה היא מביאה את תמונת העבר של מלחמת העצמאות, אשר מקובלת בחברה הישראלית ומזוהה עם "הגרע...
אל הספר