פרק 1: נשים מאמינות בחילונוף הישראלי

רפר 1 ה ל 1או איאאל ב תדאנ ל נ א 1פינא 44 והחברתי השבע, מה שהיא מכנה, תוך הכללתה העצמית בקבוצה זאת, "החברה התל-אביבית, השמאלנית, האשכנזית, האקדמאית, המתנשאת" . היא ממוקמת, כמעט מיותר לומר, בצידה השמאלי של המפה הפוליטית . מאפיינים אלה ממקמים את סיגל בתוך מה שיורם פרי מכנה "השבט הצפוני", שהוא לדבריו אחד משש תרבויות משנה המאפיינות את החברה בישראל מאז שנות התשעים של המאה הקודמת ( 2004 Peri ) . תרבויות המשנה הנוספות — או "שבטי ישראל" בלשונו של פרי — הן "רוסים" ( עולים מבריה"מ לשעבר ) ; חרדים ; פלסטינים-ישראלים ; דתיים-לאומיים ( הציונות הדתית, כולל רוב המתנחלים ) ; ו"הדרומיים" ( "שבט" היברידי הכולל את בנות ובני השכבות הנמוכות, שרובם מזרחים ) . חלוקה דומה הציע ברוך קימרלינג — הוא מונה שבע קבוצות חברתיות ( השש שעליהן מדבר פרי וקבוצת יוצאי אתיופיה ) ומכנה את "השבט הצפוני" בשם "חילונים ממעמד הביניים" ( קימרלינג 2004 ) . השבט "הצפוני", שקולו וההיסטוריה שלו נשמעו באקדמיה, בין היתר, באמצעות 21 היה מושאם של עבודותיו של ההיסטוריון עוז אלמוג על "הצבר הלבן" ויורשיו, מעט מאוד מחקרים סוציולוגיים ישירים ....  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד