374 הפיענוח, הפיצוח והסוד פוליטיים מסתירים דווקא את השנאות / הקנָאוֹת העזות ביותר . כלומר, אינם חילוקי דעות עקרוניים ( או פוליטיים ) כלל . זוהי, לעניות דעתי, הסיבה לכך, שלא מעט מטובי המבקרים שלנו, מכל מקום ההגונים אבל גם החששנים שבהם, פרשו ממלאכת הביקורת . זוהי הסיבה שאלה שלא פרשו מעדיפים, לרוב, לכתוב על סופרים שכבר אינם בין החיים, ששם אינם צריכים להתגבר על יצרם, או על סופרים מקובלים עליהם, שאז אין חשש שיסתבכו בקטטות ובהתכתשויות . אסור גם להתעלם מן ההנאה היתרה שבגילוי סופר / משורר בלתי מוכר לך, שאותו אתה קורא קריאה תמה . תמה באמת . כמו שקראת דרך קבע לפני שנים וכמו שאתה קורא יצירה בשפה זרה וכמו שכבר אינך מסוגל לקרוא את דברי שכנך הגר במרחק שלושה רחובות ממך, ואשר יחסיך עימו נתקבעו עוד לפני שנים — במרחק שלוש אכזבות וחמש-עשרה "היתקלויות", מארבים והשמצות . מובן שתמונת מצב זו שאני מצייר כאן — ואינני מאמין שהיא נחלתי שלי בלבד, שאם לא כן לא הייתי מעלה אותה — טומנת בחובה סכנות רבות . הסכנה העיקרית היא שבעת ששבעים ושבעת העיתונים, המקומונים, השבועונים, הפיסחונים והחיגרונים יתופפו בתופיהם, יכו באגר...
אל הספר