227 בין הפזמונאי והגדוּלה אל אלה ניתן לצרף עוד שיר על דבר עיר "אבודה", שאך טבעי היה שזכרה ייפקד על ידי משורר שבחי רעות הרוח, התום והתמימות . השיר "עיר השוטים", קריית סיפוריה של חלם הפולקלוריסטית, ראה אור במחברת א, כרך ב, של כתב העת 'מחברות לספרות', מאי 1942 , וסגנונו קרוב מאוד לזה של אחיו ב'שירי מכות מצרים' . מדובר בשיר הפתיחה של מה שאמור היה להיות מחזור בן תריסר "סיפורים" . וכך שר לה אלתרמן לחלם : עִיר הַשּׁוֹטִים יָרֵחַ, יָרֵחַ עֶלֶם, בְּמֵימֵי חָבִיּוֹת מְשַׁכְשֵׁךְ . זוֹ קִרְיַת סִפּוּרַיִךְ, חֶלֶם, זֶה נִצְנוּץ דִּמְיוֹנָם הֶחָשֵׁךְ . תִּפָּתַח לִי דַּלְתָם הַמָּחְלֶדֶת, תִּקָּרַע תּוּגָתָם הַדָּמִית, תְּקַדְּמֵנִי צִוְחַת הַיּוֹלֶדֶת שֶׁל סִכְלוּת מְעֻבֶּרֶת תָּמִיד . וְיֶחְשַׁךְ סִפּוּרֵךְ לִי מֵעֶרֶב וּרְאִיתִיו בְּתֻמַּת אִוַּלְתּוֹ מְסוֹכֵךְ עַל רֹאשׁוֹ כְּמֵחֶרֶב מִצְּחוֹקָם שֶׁל חוֹמְדֵי מַפַּלְתּוֹ . לֹא אִתִּי הַתְּשׁוּבָה הַנִּצַּחַת, לֹא פִּתְרוֹן אִתִּי, עִיר הַשּׁוֹטִים, לָמָּה דֶּרֶךְכְּסִילֵינוּצוֹלַחַת וּלְגֵוָם שֶׁל כְּסִילַיִךְ שְׁבָטִים — כִּי אִתִּי רַק מַקֵּל,...
אל הספר