51 |פרק ג' : נספח בענין עליית נשים לתורה אף שלא הביא את – ין תוס' שם ) מרקדין" ( ביצה ל' ע"א ) בזמן הזה ( עי דברי הרא"ש הנ"ל, וזה לשונו : ונראה לע"ד שהטעם הוא דנחשבה כלא פשטה הגזירה אף שכבר פשטה בימיהם אבל כיון שעכשיו נשתנה מכפי שהיה בימיהם לא נחשב מה שפשטה בעת שהיה הטעם לפשטה - שנסתלק הטעם גם עכשיו כשליכא הטעם . ואף שמ"מ הרי צריכין למנות ולבטל, יש לומר דכיון שידוע שכל החכמים שבעולם היו מסכימין להתיר מאחר שעוברין, וכדחזינן שאף כשהיה הטעם אמרו שלא למחות לבטלכדי שיהיו רק שוגגין ולא מזידין ידעינן מזה שאם היה אפשר התקנה ולא יהיה כלל איסור היו ודאי רוצין בזה רק שאז שהיה הטעם לא היו יכולין לבטל משום שכבר פשטה, ולכן כשנסתלק הטעם שלא נחשב כפשטה גם עכשיו שאפשר לבטל כשהיו נמנין ומסכימין נחשב כנתקבצו החכמים ונמנו ודנו להסכים להתיר . אי לכך, נמצאנו למדים שיש ספק גדול אם בכלל בימינו לא נתבטלה הגזירה של עלייתן וקריאתן של נשים בתורה . – אם אכן יש כזו – והנה מלבד ספק זה ישנו ספק נוסף, והוא שלפי כמה אחרונים ציבור יכול 141 למחול על כבודו, ואילו אחרים חולקים על כך . הראשונה, ועל כן ענין של כבוד הציבורנרא...
אל הספר