106 דוד שחר [ א ] ספרי הלימוד לתולדות עם ישראל הינם מקור מרכזי לבחינתו של המרד הגדול כנרטיב אידיאולוגי בחינוך העברי . הוא מתואר בספרי הלימוד כתוצאה של שינוי שהתחולל בהלך הרוח של העם, בעקבות מתחים והתנגשויות בין יהודים ותושבים נוכרים בארץ ישראל ומצב כלכלי קשה שהלך והתדרדר . התהליכים שהובילו 169 הנציבים למרד הגדול מתוארים באופן דטרמניסטי למדי : הרומאים התייחסו ליהודים בשרירות לב והשניאו במעשיהם המקולקלים את השלטון הרומאי על כל חוגי העם ; תושבי יהודה לא חדלו להתאונן על מעשי העריצות של הנציבים ועל תאוות הבצע שלהם ; החכמים והפרושים קיוו לישועת אלוהים אשר תבוא כהרף עין ותחסל את השלטון הזר ; הקנאים הפיחו בקרב העם את אש אהבת החירות וחיכו לשעת כושר כדי לעורר מרד כללי . באשמת הנציבים הרומאים המצב הלך והדרדר ; "ותחזק רגשת עם יהודה 170 "אז נמלאה הסאה . בחורי ישראל מיום ליום נגד עול הרומאים" ; לא יכלו עוד לסבול את כל העוול הנעשה לעמם [ . . . וגמלה אצלם הברירה ] למרוד ברומאים ולכונן ממלכה חופשית בישראל או למות 171 פרוץ המרד מתואר אפוא כמלחמה שכמו נכפתה מות גיבורים" . על היהודים, ובתיאוריהם של מחברי ...
אל הספר