ההתקבלות של ליאוניד אנדרייב בספרות ובתיאטרון בעברית וביידיש

ההתקבלות של ליאוניד אנדרייב בספרות ובתיאטרון בעברית וביידיש | 431 המאמרים ה״מצפאיים״ [ הספר יצא בהוצאת מצפה ] שהזכרתי לעיל, שאין דעתם 58 נוחה מ״האפרוחים בני רוסיה״, בני ארצם של גורקי, אנדרייב וטשיחוב . הדמיון בין הפאבולה והנושא של ״הלכה למעשה״ ובין ״תהום״ של אנדרייב ברור, והוא מוכיח שגנסין לא היה הראשון שהושפע מהסיפור בספרות העברית . ברנר מצידו לועג לפרנהוף על האזכור האירוני של גורקי, אנדרייב וצ׳כוב, שהתגלו לו במאוחר, כאשר לכולם, וברנר בכללם, הם ידועים כבר מזמן ( ״צפרא טבא ! ״ ) . הוא גם מלגלג על אנשי הוצאת מצפה שדעתם אינה נוחה מהספרות הרוסית הצעירה . ואולם שנתיים לאחר מכן הזכיר ברנר עצמו את אנדרייב בנימה ביקורתית . ברשימה על סיפורי נומברג כתב : ״קרים ומתונים ביותר הם סיפורי נומברג . בגלל זה, אמנם, הוא ניצל, בעיקרו, מהספקנות-הפסימיות הפרימיטיבית והצעקנית – ולפיכך הבלתי-נעימה והאנטי-אמנותית – של המהלך הריטורי, האנדרייבי בספרות הרוסית, שעקבותיו נראו 59 לא ברור היכן מוצא ברנר את העקבות הללו, אבל מן הראוי לציין שברנר גם אצלנו״ . כתב את הדברים ב- ,1910 לאחר שב- 1908 וב- 1909 הוא עצמו ו״המעו...  אל הספר