הריהביליטציה של המיסטיקה היהודית

הריהביליטציה של המיסטיקה היהודית | 95 5 ועם זאת, ובייחוד בהשוואה למאה העשרים, אפשר בקבלה, ואף בחוסר אהדה כלפיה . לומר שבמשך המאה התשע עשרה החזיקו רוב המשכילים, הן בגרמניה הן ברוסיה, בדעה שהיהדות היא ביסודה השקפה פילוסופית תבונית, ואילו המיסטיקה היא נטע זר ליהדות . כותרות שני ספריו של דוד כהנא על הקבלה, על השבתאות ועל החסידות, ״אבן נגף״ ו״אבן התועים״, שהופיעו בשנת 3 בווינה בהוצאת ״השחר״ של פרץ סמולנסקין, מייצגים היטב את העמדה הזאת . אכן, בקבלה נהגו המשכילים בפחות זלזול מאשר בשבתאות, בפרנקיזם ובחסידות, הן בשל מעמדה בעולם הנוצרי המערבי והן בשל אופייה האליטיסטי . בעיני רוב משכילי רוסיה, החסידות, כמו השבתאות והפרנקיזם, הייתה ״סֶקטה״ 6 הזלזול, ( כת ) , על כל הקונוטציות השליליות שנושאת המילה העברית ״כת״ במקורות . החסידות, החשדנות והעוינות שהופנו כלפי החסידות קשרו בינה ובין סכנת השבתאות . השבתאות, הקבלה והפרנקיזם ( שעורר התעניינות מיוחדת בפולין ) תוארו בעיתונות כותרת הרוסית והפולנית במאה התשע עשרה באור ביקורתי עוד יותר מאשר בעברית . 9 הרשימה “Tsadiki vragi obrazovania evreev” ( הצדיקים אויבי ה...  אל הספר