ניצנים של דמוקרטיה

המאבק לכוח | 51 הקומוניסטית . בימיו של דנג קמו ועלו שני מחנות חדשים : המחנה הרפורמי והמחנה השמרני, שהגדירו את עצמם ביחס לרפורמות הכלכליות . השמרנים היו מעוניינים מעל הכול לשמור על שלטון המפלגה בסין . הם הסכימו לרפורמות מסוימות בכלכלה מפני שהם הבינו, לאור ״ הקפיצה הגדולה ״ , שאם המפלגה רוצה להמשיך לשלוט היא חייבת להבטיח רווחה חומרית לעם הסיני - כי אם הוא יגווע ברעב כמו בקפיצה הגדולה, שלטון המפלגה יסתיים . הם התייחסו לרפורמות כרע הכרחי - הם לא רצו אותן, אבל לא הייתה להם ברירה . הם היו מוכנים לקבל מעט רפורמות, אך בשום פנים ואופן לא לוותר על השלטון המוחלט של המפלגה . הרפורמים ראו ברפורמות כלכליות שלב בדרך לשלטון דמוקרטי יותר בסין . בין חברי הקבוצה היה הו יאו - באנג ( Hu Yaobang ) , 29 . עבור הקבוצה הזו הרווחההמזכיר הכללי של המפלגה עד 1987 של העם הסיני לא הייתה כלי לשלטון, אלא מטרה בפני עצמה . הם רצו להכפיף את המפלגה לחוק, להעניק חופש ביטוי לאזרחים ולהגן על זכויות פרט . עבורם היציאה מכלכלה ריכוזית הייתה חלקה מיציאה מהאידיאולוגיה של מאו בכלל, כולל רעיון הדיקטטורה הדמוקרטית של העם . בין שתי ה...  אל הספר