8 . תרומת חקר ספרות החכמה המצרית להבנת ספרות החכמה המקראית 39 הידוע בשמו "דִּבְרֵי חֲכָמִים" . בייחוד בולט רישומה של היצירה המצרית בחלק הראשון של הקובץ, פרקים כב, יז — כג, יא . מילת המפתח בקטע העברי, 'שלשום' ( כתיב ; קרי : 'שָׁלִישִׁים' [ שם כב, כ ] ) , שהתקשו במובנה, מוצאת את פתרונה לאור חלוקת ההוראה המצרית לשלושים בתים, וגם רעיונות ודימויים נוספים, הזרים לרקע העברי, מתבהרים לאור החכמה המצרית . להלן נביא דוגמאות ספורות כדי להמחיש כיצד ההשוואה עם הוראת אֿמנמאֿפת זורה אור ומלבנת פרטים עמומים בטקסט של משלי כב, יז — כג, יא ( ראו, להלן, טבלה 2 ) : 1 . קטע 3 — מילת המפתח לקביעת המגע בין ההוראה המצרית למשלי כב — כד היא "שלשום" ( קרי "שָׁלִשִׁים" ) , המופיעה בפרק כב, כ . מילה זו לא ניתנת להסבר לאור פרשנות פנים-מקראית, כי היא מופיעה בלשון המקרא תמיד בצירוף "תמול שלשום", ולא כמילה עצמאית . גם גרסת הקרי "שלישים", שרי צבא, אינה מתאימה להקשר, אך יש שנשענו עליה ונדחקו לפרש את דברי שרי הצבא כדרך "נְגִידִים אֲדַבֵּר" ( ח, ו ) . גם התרגומים לא עוזרים : תרגום השבעים, התרגום הארמי והוולגטא גורסים : "שלו...
אל הספר