340 אודותיו עשרה וחצי, הטביע בו חותם עמוק מאוד . האב, המתואר כאיש רך ועדין שאהב את חנוך אהבת נפש, התקשה מאוד לפרנס את המשפחה . עם אמו היה לו קשר קרוב ומורכב שנמשך במלוא עוזו גם בבגרותו . חבריו הקרובים מתארים כיצד נהגה לומר עליו בנוכחותו, גם בגיל מבוגר, דברי שבח והתפעלות, בד בבד עם ביקורת קשה הגדושה באכזבה ממנו . היא מתוארת כאישה אינטליגנטית מאוד, ונראה שממנה הטמיע את הרטוריקה המושחזת, שנשמעת לא פעם כמתורגמת מיידיש . "היו לה תכונות נפלאות, אבל שיפוּטיות מאפילה" אומר עליה אחיו הבכור דוד . דוד מספר על היותו "הילד הרע", לעומת חנוך, "הילד הטוב" שזכה ליותר טיפוח . את אחיו הצעיר הוא מאפיין במשפט : "נמזגו בו עדינות וקשיות, על כן יכול היה לא לרצות שיחבבו אותו" כלומר לא להתכופף בפני 3 לשואה הייתה נוכחות גדולה בשכונה הביקורת ולא להתבשם ממחמאות . שבה גדל . התגוררו בה עולים ממגוון ארצות ובהם ניצולים רבים או כאלה שעלו לפני המלחמה ואיבדו את בני משפחותיהם שנותרו באירופה . יהודים שהיידיש הייתה שגורה בפיהם . בילדותו המוקדמת התוודעו הוריו לאובדנם של רבים מבני משפחתם שנותרו בפולין . בגיל ארבע וחצי חנוך הי...
אל הספר