לגיטימציה ודה־לגיטימציה בחסות הטקסט: מאפייני השיח העכשווי בתוך הציונות־הדתית על אודות השימוש בכוח צבאי אלים

232 סטיוארט כהן האוכלוסייה ולכן כביכול אינה מצריכה התדיינות — לא תפורש בהכרח באופן זהה על ידי כלל קהילת האזרחים . אדרבה, ייתכן מצב שבו דוברי מגזר חברתי יציגו את טיעוניהם בעד ( או נגד ) מדיניות כוחנית באמצעות ניסוחים ייחודיים להם . סיכויי התקיימותה של אפשרות זאת גוברים כאשר המשתייכים למגזר מחזיקים במשנה סדורה של כללי התנהגות, היונקת את סמכותה ממקורות שאינם כלולים במערך הדמוקרטי המקובל . בתנאים אלה, לא יתייחסו מעצבי הדעה המגזריים לטיעונים בעד או נגד השימוש בכוח צבאי אלים כמובנים מאליהם, כאלה שאינם זקוקים לביסוס או להפרכה . על פני זאת הם ישקיעו מאמצים בחיזוק עמדותיהם על ידי בחירה מכוונת של היגדים לשוניים והפניות ספרותיות שישמשו כאמצעי מסגור ( 2007 framing devices ( ) Chong & Druckman, ) בפנייה אל קהילות יעד מגזריות, בחברה בכלל ובצבא בפרט . על בסיס הנחות אלה, בכוונת המאמר להצביע על מאפייני המסגור המרכזיים של הדיאלוג המתקיים היום בחברה הציונית-דתית בישראל על אודות התנהגות צה"ל כלפי פלסטינים . שיח זה לא פרץ רק לאחרונה כיש מאין . ניצניו נראו עוד בתקופת המנדט, כאשר דוברים דתיים-לאומיים השתתפו ...  אל הספר