פרק שני | ש"ס כמפלגת הראשון לציון 80 בני התורה הספרדים בחברה החרדית הוצב תדיר ספק באשר למידת אדיקותם ומחויבותם לאידיאולוגיה החרדית . לפיכך , היה אפשר לצפות לכאורה כי הקמת מפלגה חרדית-מזרחית כמו ש " ס תוביל למהלכים של הישרדות אידיאולוגית ולא רק הישרדות פוליטית ולהדגשת מחויבות לאידיאולוגיה שמרנית , לעומתית ומתבדלת המסתייגת מהשתתפות בממשלות ישראל . אך לא כך היה הדבר . כיצד אפשר אפוא להבין את בחירתה של ש " ס לקחת חלק פעיל ולהיות שותפה ישירה ומלאה לשלטון הציוני ? מהי ההצדקה למהלך הזה ? החרדיות המזרחית תחת הנהגתו של הרב עובדיה יוסף נסמכה לא רק על אינטרסים פוליטיים צרים של הישרדות , אלא גם על הקשר ההיסטורי שלה למוסד הראשון לציון האוחז בסמכות לאומית-ממלכתית משל עצמו . אם בחברת הלומדים הליטאית-אשכנזית שמורה לראש הישיבה עמדת הבכורה בהיררכיה , בחברת הלומדים החרדית-מזרחית בזרם ש " ס שמורה עמדת הבכורה גם לראשי הישיבות הכפופים למסורת חברת הלומדים , וגם לרבני הקהילות הממונים בידי המדינה והמשרתים ציבור מגוון ובראשם הראשון לציון . תחת הנהגתו של הרב עובדיה , הייתה ש " ס החרדית ל " מפלגת הראשון לציון " -...
אל הספר