מבחר ביצי מקלונים, בהגדלה . תצלום : François Tetaert 88 עולם קטן בהודוֹ, אינם יודעים ולא יֵדעו לעולם כי גם הוא, כמותם, כלוא מעליהם בין קירות זכוכית, סיכה משפדת את מרכז גופו הנפילי שהונח באלכסון מרוב גודלו הלא ישוער, מאחורי זגוגית, כמחוג אורלוגין שנעצר לנֶצח . * שנתיים לאחר מכן אני יושב מול שיח אלה נמוך בוואדי תמרת . לאחר זמן ממושך אני רואה שלא ראיתי : כל הזמן הזה היו לפני שני מקלונים מחוברים . אבל גם זו טעות . לא שניים מחוברים בהזדווגות יש שם, אלא מקלון תלוי על נשלו . הנשל נאחז בשיח והמקלון תלוי עליו כאדם הנאחז בסוודר פרום אפור, שתלוי ברפיון על ענף . נמלים הולכות מתחת כל זה . ציפור מלהגת כמכונת תפירה בשיא פעילותה . בוקר של קיץ מוקדם מעל עמק יזרעאל . הנשל נראה קטן מדי, כשליש מאורך המקלון החי, כאילו לפני ילד שנחלץ מתוך גרב . ואז הוא מתחיל לאכול . לאכול את נשלו . ראשו אוכל את נשל הראש . את הרגליים . הוא כורת את הענף שהוא יושב עליו . מה יעשה כשיכלה לאכול את כל נשלו ? במה ייאחז ? ברור כי הוא נחוש לאכול את עצמו עד תום . הוא יָצא מתוך זה, וזה נכנס עכשיו פנימה . בדלֵי הנשלים של שתי רגליו האחור...
אל הספר