מהטלגרף עד המחשב 87 לבדה בבית . כמו תוכניות הרדיו , גם הסדרות הטלוויזיוניות הכילו פרסומות בעיקר לחומרי ניקוי ולתכשירי בית — המוצרים שעל קנייתם הייתה אחראית האישה – הצופה . הסדרות היומיות נחשבו מאז ומעולם לסוגה נשית . בצורותיהן הטלוויזיוניות הן משלבות מוסכמות הלקוחות מ " הרומן למשרתות ", המלודרמה ההוליוודית הרומנטית ומהדרמה החברתית הריאליסטית . הן עוסקות בעיקר בפעילויות השגרתיות , בפרטים הקטנים של חיי היום – יום של הדמויות , בעיקר הדמויות הנשיות . כדי להבטיח את המשך הצפייה בתוכניות , ואת המשך הצריכה של המוצרים המשווקים בהן , דימו התוכניות היומיות זמן אמת ואירועים מציאותיים באמצעות כמה קווי עלילה השזורים זה בזה שהתרתם חורגת מגבולות הפרק . העלילות המסרבות להסתיים והיצמדותן של הסדרות למבנה מופסק , שבור רצף ומקוטע , שיקפו בדיוק את סדר יומה של עקרת הבית הטרודה במטלות היום – יום החוזרות על עצמן ולעולם אינן נשלמות . בד בבד עם הסדרות היומיות החלו הרשתות בהפקת מגזינים טלוויזיוניים לנשים . הפעם המודל לא היה הרדיו אלא כתבי העת הצבעוניים . תכליתם של המגזינים המצולמים הייתה דומה לזו של הסדרות היומיו...
אל הספר