316 חני מן-שלוי ומאחר שמחויבותו העמוקה של פרויד למשימת השחרור הפנימי והחיצוני של האדם מהרוע של המלחמה ברורה לכול הוא מזמין אותו, בשם חבר הלאומים, לדיון בהתכתבות בשאלה : האם יש דרך לשחרר את בני האדם מפורענות המלחמה ? ( 1933 Freud, ) . פרויד הסכים להשתתף בדיון, לאחר ששב וציין את מקומם המרכזי של דחפי החיים והמוות בניהול הנפש ולכן בניהול החיים האישיים והבינלאומיים . במאמרו ״מלחמה למה ? ״ ( פרויד, 1933 ) הסיק שאם הנכונות למלחמה היא תולדה של יצר ההרס, כדאי להילחם כנגדה בארוס, שהנו יריבו של היצר הזה . "כל גורם התורם לכינונן של זיקות – רגש בקרב הבריות, חזקה עליו שיהיה פועל נגד המלחמה״ ( פרויד, 1933 : 18 ) , כך הבין את הציווי התנ"כי "ואהבת לרעך כמוך" . הוא הוסיף כי גם על ידי הזדהות ושאר רגשי שותפות עליהם מבוססת במידה גדולה החברה האנושית ניתן להילחם בנטיה התוקפנית . פרויד ציין כי לא יהיה זה אוטופי לקוות שעצם החרדה מפני תוצאות המלחמה וכל מה שמקדם את התפתחות התרבות פועל גם כן נגד המלחמה . עם זאת סייג פרויד את דבריו באמירה שניתן להילחם בגאות התוקפנות האנושית ולרסנה רק באמצעות קיומו של גוף בעל סמכות...
אל הספר