הקבלה החברתית של תופעת הגירושים

לנוכח בית הדין השרעי 202 מגמת חזרתן של נשים גרושות רבות לבית משפחת המוצא שלהן נובעת משילוב של ההקשר התרבותי והכוחות הפוליטיים והכלכליים, היוצרים יחד מצבים ודפוסים כפויים . בכל האמור בהקשר התרבותי, היינו הפטריארכלי הפטרילוקלי והפטריליניאלי, 5 טוענים כי חרף התמורות החברתיות ( תהליכי המודרניות, החוקרים התערבות המדינה וניכוסה תפקידים משפחתיים מסורתיים ) לא הוחלפה המשפחה המורחבת במבנה משפחתי גרעיני עצמאי . יתר על כן, במקרה של גירושים נחשבת האישה למי שאחראית לפירוק המשפחה וחלה נסיגה במעמדה . במשפחת המוצא שלה מתייחסים אליה כאל מי שזקוקה להשגחה ולהדרכה, כפי שנהגו בה לפני נישואיה . בדומה לכך טוענת גם נסרין חג' – יחיא אבו אחמד כי בית האב, דַאר, כמושג מזהה לייחוסו המשפחתי של האדם, עדיין 6 בני המשפחה המורחבת עדיין מעדיפים לגור ממלא תפקיד חשוב . באותה השכונה או באותו היישוב כדי לשמור על רצף של קשרים משפחתיים, בעיקר במהלך אירועים מיוחדים כמו חגים, חתונות או 7 אצל משפחות חד – הוריות, מעורבותם של בני המשפחה לוויות . המורחבת — בפרט של הסב והדודים — בגידולם של הילדים, בדאגה לצורכיהם ובהשגחה על התפתחותם,...  אל הספר