לכתוב בשפת האחר 50 שהגיעו ממקומות שונים בעולם למקום משכנם החדש, שכונה נטושה בפאתי ירושלים, ומתאר את תהליכי קליטתם עד להתערות מלאה במרחב החדש . אחד המאפיינים הבולטים ביותר של רומן זה הוא היעדר כל מתח לשוני . אף שהוא מבקש לעצב באופן ריאליסטי עולם של מהגרים שהגיעו ממקומות שונים ועם ערב – רב של לשונות, הרי ששפתם, במפתיע, הומוגנית להפליא . בכתיבה על סביבה חברתית המורכבת מעולים חדשים מתבקש עיצוב לשוני שיחדד את השוני בין האנשים, שידגיש את ההבדלים ביניהם, שיעכב את הקריאה וימחיש את הפער התקשורתי הקיים ממילא במציאות כזאת . במקום זאת מעצב הרומן סביבה לשונית אחידה, נטולת מתחים, מתַקשרת . האחדות הלשונית של הטקסט כמעט אינה מאפשרת חדירה של לשון אחרת, זרה . פה ושם נרמז אמנם כי הדמויות דוברות יידיש, אך אין כמעט ביטוי לשפה גלותית זו במהלך הסיפור . בפעמים הבודדות ששפת – עבר זו מוזכרת בכל זאת, היא באה לשרת את העמדה הציונית שלפיה הבחירה בשינוי הזהות נתונה בידי העולים החדשים . כך, לדוגמה, מציג הפרולוג את דמותו של אמנון, החייל מארץ ישראל, שמגיע למחנות העקורים באירופה כדי לסייע בהעלאתם לארץ . החייל מעורר בנער...
אל הספר