42 שלי אינגדאו-ונדה מתגראי הפגינו בירושלים והמרואיינים סיפרו על ההפגנות הללו וגם על הימנעותם מרחצה או שחייה במקורות מים שונים בטיולים השונים שהציעו להם . שיר סיפרה שהם נמנעו מקבלת חיסונים ומבדיקות דם כי הבינו שכל הקזת דם וטבילה הן דרך לגייר אותם ללא ידיעתם . היו אנשים שאף פחדו לצאת מהבית ולבוא במגע עם הרשויות . דרישת הרבנות לגיור לחומרא אף גרמה לסכסוך דתי-הלכתי בין האמהרים שסירבו לעבור תהליך זה לבין התגארו שעלו לארץ לפני האמהרים ונאלצו להיכנע לדרישה זו . אי לכך הקייסים ממוצא תגארו שעברו גיור לחומרא, הוכשרו להיות רבנים מן המניין, ואילו הקייסים האמהרים שסירבו לעבור גיור לחומרא, לא נחשבו לרבנים מן המניין . בשל כך נוצר סכסוך בין האמהרים לבין התגארו, אשר תחילה בא לידי ביטוי באיסור להינשא אלה לאלה, ואף בחוסר רצון לאכול בשר אלה אצל אלה מטעמי כשרות . סופיה האשימה את הרבנות הראשית בסכסוך זה וטענה שהיא זו שיצרה אותו במו ידיה, אך במקביל היא אמרה ש"זה דבר מטומטם לגמרי" והאשימה גם את המבוגרים : "תתגברו על זה יאללה, מה אתם רציניים ? על דבר כזה אתם תסתכסכו ? עד כדי כך לא לחתן בין תגרים לאמהרים ? זה ל...
אל הספר