328 | פרק רביעי מגוון, אולם השהות בעיר היא לרוב זמנית, החיים בה יקרים וזמנו של הפרט לרוב מוקדש לעבודה . התחלופה של תושבי הערים מקשה על כינון יחסי קרבה ואינטימיות בינם לבין עצמם, ובינם לבין סביבתם . החיכוך הפיזי הבלתי נמנע הנוצר בין המוני זרים ברחובות העיר או באמצעי התעבורה בה מדגיש את הזרות והניכור ביניהם . הצפיפות בעיר מדגישה את ההפרדות בין עשירי העיר וענייה . המרחק ביניהם נשמר ואף מעמיק במהלך יחסי עובד-מעביד ביניהם . העיר היא ה'מקום' של 'החברה הלאומית המדומיינת', היפוכה של הקהילה המסורתית האינטימית . שלא כמו בתרבות ובספרות האירופית, שבהן ההיפוך הנפוץ לעיר היה 183 ( ובהשאלה, 'העולם הישן' — הדת, הקהילה וחיי המשפחה המסורתיים הכפר והאידיליים ) , בספרות יידיש מודרנית העיירה היהודית המזרח אירופית החליפה 184 ערים כמו את הכפר כניגודה של העיר, אם כי גם זו נשאה אופי עירוני . אודסה, ורשה ולודז' היו ערים חדשות מבחינת התיישבות היהודים, והן הציבו פרדוקס לקיום היהודי המודרני : משמעות ההשתלבות הכלכלית והחברתית- התרבותית בהן הייתה ביטול הזהות היהודית הנבדלת . המציאות ההיסטורית- פוליטית הובילה לכך, שא...
אל הספר