אנתולוגיות

תל אביב כמרכז תרבות יידיש לאחר השואה | 147 מבחר ספרי יידיש שראו אור בישראל, בהוצאות הגדולות ( י"ל פרץ, מנורה וישׂראל-בוך ) , בהוצאות משותפות ( צבי אייזנמן, הוצאת יונג-ישׂראל, קיבוץ יגור 1956 ; חיה אלבוים- דורמבוס, הוצאת לעצטע נײַעס, תל אביב 1957 ) ובהוצאות עצמיות ( משה גרוסמן, הוצאת מנדלי מוכר ספרים, תל אביב 1955 ; חוה סלוצקה-קסטין, הוצאת 'מאיר', תל אביב 1966 ; רבקה קביאטקובסקי-פנחסיק, 'אַליין', חיפה 1975 ) 148 | פרק ראשון 306 מתוך מבט לאחור לעבר עולם שנעלם, ורצון ליצור תרבות חדשה מחורבותיו . דוגמה בולטת לכך היא האנתולוגיה החשובה שראתה אור בווילנה בשנת 1913 בעריכת שמואל ניגר, 'דער פּנקס : יאָרבוך פֿאַר דער געשיכטע פֿון דער ייִדישער ליטעראַטור און שפּראַך, פֿאַר פֿאָלקלאָר, קריטיק און ביבליאָגראַפֿיע' ( הפנקס : 307 שנתון להיסטוריה של ספרות ולשון יידיש, פולקלור, ביקורת וביבליוגרפיה ) . אנתולוגיות ספרותיות מהוות בתרבות יידיש מודרנית בדרך כלל צומת של עיסוק בשני תחומים מרכזיים : מקומי ( אנתולוגיות המכנסות יצירות שנכתבו באזור מסוים ) , ותמטי ( אנתולוגיות המכנסות יצירות שנכתבו על נושא מסוים )...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי