368 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו התשובה הנכונה היחידה . האן ( 1998 ) מאמץ את גישתה של פופ ( מבלי להזכירה ) ומוסיף כי כאשר ההנחה המוקדמת של השאלה כוללת רק את התשובה הנכונה שמצוי בה היפוך הקוטביות ( חיוב – שלילה ) , יש למשפט אפקט רטורי . סדוק ( 1974 ) גורס כי ל׳שאלה רטורית׳ יש כוח אילוקוציוני של טענה חזקה בעלת ניגוד קוטבי לפרופוזיציה המצויה במשפט השאלה . סדוק מציב מבחנים מספר להוכיח כי ׳שאלה רטורית׳ היא מבחינה פורמלית טענה, והיא שונה מבחינה פורמלית משאלה רגילה המבקשת מידע : 1 . הביטוי after all ( ׳אחרי הכול׳ ) יכול לבוא ב׳שאלה רטורית׳, אך אינו יכול לבוא בשאלה רגילה ; 2 . פסוקית הפותחת ב- yet ( עדיין ) יכולה לבוא רק אחרי ׳שאלה רטורית׳ ; ההסגר by any chance ( בכל מקרה ) יכול לבוא רק אחרי שאלה רגילה, אך לא אחרי ׳שאלה רטורית׳ . מבחנים נוספים שלו אינם רלוונטיים לעברית . כאמור, במשפטי שאלה קוטביים רטוריים יש היפוך הקוטביות ( חיוב-שלילה ) בין צורת משפט השאלה לבין הטענה המשתמעת ממנו . כשמשפט שאלה קוטבי הוא חיובי, משמעות הטענה שהוא מביע שלילית ; וכשמשפט שאלה קוטבי הוא שלילי, משמעות...
אל הספר