346 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו הדעה המקובלת על הרוב היא שלמשפטי שאלת-הד יש ארבעה אפיונים : ( א ) הם חוזרים על מבע קודם בשיח שנאמר מפי דובר אחר בשלמותו או בחלקו . ( ב ) מבחינה מורפו-סינטקטית הם קרובים יותר למשפט שהם חוזרים עליו מלמשפט שאלה רגיל . ( ג ) הם שונים ממשפט שאלה בהתייחסותם למילים מסוימות במבע הקודם ולא לתוכן של כל המשפט . ( ד ) הם אינם יכולים לפתוח 100 שיחה משום שהם תמיד חוזרים על מילים ממבע קודם . אוסיף על אלו עוד אפיון שלא נזכר אצל החוקרים : משפט שאלת-הד אינו יכול לפתוח ב-וי"ו החיבור כי אינו מוסיף רכיב חדש על זה המצוי במשפט הקודם, אלא מבקש חזרה עליו או הבהרה . בבואם אחרי משפטי שאלה, משפטי שאלת-הד עומדים בעמדה שמשפט תשובה מצופה בה . לפיכך צ'רצ'יל ( 1978 ) רואה בהם מענה ( response ) שמקורו בבעיות נוהל, בקצר תקשורתי . צ'ייף ( 1971 ) קובע כי משפטים אלו מבקשים אישור מסוים מבן-השיח, אך לא אישור מן הידע שלו על נכונות מבעו של הדובר, אלא אישור שבן-השיח אכן שמע נכון את הדברים . לעיתים הדובר מוסיף את המילים "אתה אמרת" כדי להבהיר שיש כאן חזרה על דברים שנאמרו זה עתה . קי...
אל הספר