פרק 7 : משפטי שאלת-ברירה ומשפטי התשובה עליהם | 331 קוטביים משום ששניהם משפטי שאלה "רב-בחירתיים" ( choice-multiple ) . משפט שאלת-הברירה "האם זה בשביל דן, גד או רן ? " יכול להיות מוחלף במשפטי שאלה קוטביים אלה : "האם זה בשביל דן ? " – "לא", "האם זה בשביל גד ? " – "לא", "האם זה בשביל רן ? " – "כן" ; ומשפט שאלה קוטבי, כגון "האם חזרת הביתה אמש מאוחר ? " יכול להיות מוחלף במשפט שאלת-הברירה "האם חזרת הביתה אמש מאוחר או מוקדם ? " ליינס ( 1977 ) מכנה משפטי שאלה אלו בשם ״שאלות x ( סימן לנעלם 96 מוגבלות", משום שמספר אפשרויות התשובה עליהם מוגבל לאחת המשתנה ) ( ורק אחת ) מאלו המוצגות בשאלה . האריס ( 1978 ) מכנה משפטי שאלה אלו בשם "משפטי שאלת-ברירה", ואת משפטי שאלת-הברירה בעלי הניגוד הקוטבי ( סעיף 1 ) הוא מכנה "שאלות-ברירה שלילית של שאלה קוטבית" . הוא טוען כי אפשר לראות זיקה בין משפטי שאלה אלו לבין משפטי שאלת-חלק : משפט שאלת- חלק, כגון "מדוע עשית זאת ? " ניתן להחלפה במשפט שאלת-ברירה, כגון "האם עשית זאת כי רצית להתבלט, כי הכריחו אותך או כי חשת דחף לכך ? " . כשם שאנו טוענים כי משפטי שאלה קוטביים הם משפט...
אל הספר