304 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו לפעולות דיבור עקיפה יש תמיד יותר ממובן אחד : מובן אחד נובע ישירות מן המשמעות המילולית של המשפט ; ומובן אחר נובע מן המשמעות הלא ישירה, העקיפה, של המשפט . שני מובנים אלה הם שני חלקים של כוונת בן-השיח בהביעו את המשפט בהקשר נתון . קיפר סובר כי הנמען הוא המפרש את משפט השאלה הקוטבי כמשפט שאלת-חלק . הטעמים שהוא מונה לשימוש במשפט שאלה קוטבי ולא במשפט שאלת-חלק הם שניים : א . המבנה הסמנטי של משפטי שאלה קוטבי פשוט מן המבנה הסמנטי של משפטי שאלת-חלק, מאחר שבמערכת התשובות על משפטי שאלה קוטבי – "כן" ו"לא" ; ואילו מערכת התשובות על משפטי שאלת-יש רק שני איברים חלק עשירה יותר . ב . משפט שאלה קוטבי אינפורמטיבי יותר ממשפט שאלת-חלק . לשואל יש ידע רב יותר מן הידע שיש לשואל משפט שאלת-חלק . לשואל את משפט השאלה "תחזור מחר ? " יש ידע שעל פיו הוא מניח שבן-השיח יחזור מחר . לעומת זאת לשואל "מתי תחזור ? " אין כל ידע בנוגע לזמן החזרה . משפטי שאלה קוטביים הם אפוא ברורים יותר מבחינת המבנה שלהם וגם אינפורמטיביים יותר ממשפטי שאלת-חלק . אפשר אפוא לסכם ולומר כי למשפטי שאלה קו...
אל הספר