300 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו כינוי השאלה "מי" : "מי" הוא כינוי השאלה לשם עצם ( + חי ) בזכר או בנקבה, ביחיד או בריבוי . "מי" בא בראש משפט שמני לרוב לפני שם עצם מיודע, אך גם לפני שם עצם לא-מיודע, לפני שם תואר מיודע ולא-מיודע, לפני תואר פועל ולפני צירוף יחס . הוא בא גם בראש משפט פועלי . "מי" ו״מה״ אינם באים בראש המשפט כשהם באים בעמדת הסומך, כגון "בשם מי היא מביאה את דבריה ? " . "מי" שואל לזיהוי האדם, ואילו "מה" שואל לתכונותיו . יש משפטי שאלת-חלק המכילים יותר מכינוי אחד כגון, "מי אמר למי ובאיזה מערכון ? " ( ידיעות אחרונות, 13 . 4 . ,19 כותרת בכתבה של סיוון רהב-מאיר ) כינויי השאלה "איזה", "איזו" ו"אילו" : הללו שואלים לתכונה או לזיהוי של שם עצם . בעברית בת-ימינו השימוש ב"איזה" תקין בהיותו כינוי לשם עצם יחיד זכר ( + חי ) ו ( - חי ) ; אך רב השימוש ב"איזה" גם לפני צורת נקבה או ריבוי . הכינוי ושם העצם יוצרים צירוף שמני אחד שהוא חלק משפט אחד ; בתוך הצירוף השמני "איזה" הוא לוואי, ושם העצם – גרעין . לעיתים השימוש ב"איזה" מקביל לשימוש ב"מה" או ב"מי" . על משפטי שאלה, כגון "מה המשקה...
אל הספר