38 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו של משפטי התשובה . כל זה נאמר בהסתייגות ובהכרה שלא תמיד כל מה שיבוא אחרי משפט השאלה יהיה חלק מן הצמד, ושלא תמיד יצטרף למשפט שאלה משפט תשובה . בדבריו של זקס מצויים היסודות שהציבו הלוגיקים של השפה שנים לפניו . רבים הולכים בדרכו של זקס ורואים בביצוע הלשוני של השאלה והתשובה צמד, כלומר יחידה מבנית בסיסית ( בשיחה ) הבנויה משני מבעים עוקבים הנאמרים מפי שני דוברים שונים : משפט השאלה בוחר למעשה את הדובר הבא כי אליו הדובר הראשון מפנה את משפט השאלה ; הוא גם יוצר ציפיות לגבי ההשלמה, כלומר לגבי משפט התשובה . משפט השאלה הוא מבע פותח, מבע יוזם ; ומשפט התשובה היא מבע עוקב, מבע מגיב . אין לו קיום בלא משפט השאלה שלפניו . את משפט התשובה שיבוא אחרי משפט שאלה קוטבי, "יתרגם" בדרך כלל הנמען למונחים של "כן" ו"לא" ( מקסים הרלוונטיות ) , 7 כי לאחד מהם הוא מצפה . כש"תרגום" זה אינו אפשרי, משפט התשובה יתורגם לסירוב להשיב, לחוסר ידע או לבורות בתחום הנשאל . 7 הפילוסוף גרייס ( 1975 ) פיתח תאוריה המתארת את הכללים האינטואיטיביים המנחים בני אדם בנהלם דו-שיח . אחד הכללים הוא ...
אל הספר