ר ש ת ה ז מ ן 280 שאנו פוסעים בהם . מצד אחד פרמנידס חמור הסבר, נותן החסות של התפיסה האטרנליסטית אשר מייצג עולם קפוא של רגעים סטטיים הנערמים זה על זה ומסודרים זה אחר זה כפילם של סרט . תמונה אחר תמונה, ללא שינוי וללא תנועה, מראשית הזמן ועד קצו, ברצף מהיר אשר יוצר אשליה של שינוי, תנועה וזמן . זהו הזמן הפיזיקלי והלוגי אשר פורץ מכל תיאוריה פיזיקלית, מכל מהלך לוגי במטאפיזיקה ומתפיסות תיאולוגיות ומיסטיות של אחדות הזמן וצופה אלוהי חיצוני . מצד שני הרקליטוס ה"חי את הרגע" וה"זורם", הפרזנטור של התפיסה הפרזנטיסטית הגורסת כי רק רגע ההווה הוא בעל משמעות וקיום . הזמן זורם מרגע אחד למשנהו ובכל רגע הוא נברא מחדש ומתפתח באופן חופשי . שום דבר אינו ידוע, רק לנוע לנוע, מרגע לרגע על ציר זמן המבטיח לנו עתיד חדש שאינו קבוע מראש . זוהי התפיסה האינטואיטיבית שלנו של זרימה ותנועה בזמן, ושל עולם המבוסס על מרכיב מהותי של שינוי מתמיד . שתי התפיסות הללו לא הצליחו מעולם להפיס זו את זו ולבנות יחד תמונת מציאות מאוחדת וברורה . הן התנגשו זו בזו שוב ושוב בקרבות פילוסופיים ופיזיקליים, ובסופו של דבר פרמנידס יצא מהם כשידו על ...
אל הספר