מניפסט הפונקציה השיפועית

להיכנס לבונקר 395 המניע הראשוני למשיכתו לשיפועי נבע מהתנגדותו למיתוס הרומנטי של ה״הזדקפות״, שמנציח את התפיסה המסורתית של אדם העומד במרכז החלל, ושבאותה תקופה החל לתת אותותיו בערים אירופיות שונות שהחלו גם הן להזדקף ולהתפתח לגובה . העניין שלו במרחבים המשופעים התבסס גם על התנסותו האישית בטיפוס ובכניסה למבנים המונוליתיים הללו שעל החוף, שלעתים קרובות נטו בשיפוע או התהפכו עקב גלישת הקרקע תחתם ואיפשרו למבקרים להתנסות בעצמם באפשרויות החדשות שהם הציעו . בעיקרו, המאמר של ויריליו מבקש להציע ציר או וקטור חדש לפיתוח ולאורבניזציה, שיהיה מעין פשרה או סינתזה בין הציר האופקי והציר האנכי . אך למעשה, אין זו בדיוק פשרה שכן בין שתי האפשרויות הקבועות שבין האופקי והאנכי ישנם אינסוף שיפועים שכל אחד מהם הוא רק עצירה, מעין תמונת ״ stop - motion ״ שרק מנכיחה את התנועה שבין שני הווקטורים הקבועים . ביסודו של הרעיון הזה עמד ניסיון לערער את תפיסת החלל ואת ההתמצאות בו לא על ידי הפנייה המסורתית אל המבט ואל מראית העין, אלא באמצעות אתגור ההתנסות של הגוף האנושי . לימים טען ויריליו כי הפונקציה השיפועית היא חלק מ״תרבות גוף ...  אל הספר